מחוזי ירושלים/בעל שעבוד צף כנושה רגיל
במקרה זה בית המשפט הגיע למסקנה שהגדרה מצומצמת של שעבוד צף עלולה להביא למצב בו החוב שהובטח בשעבוד הצף הוא כחוב בדין רגיל.
במסגרת ערעור על החלטת מנהל מיוחד בתביעת חוב, בית המשפט המחוזי דן בשעבוד צף הנרשם על "רכוש השוטף שיהיה בחברה מפעם לפעם" בחברת מקור ראשון החדש. כמה שנים לאחר רישום השעבוד הצף, העבירה מקור ראשון החדש את מלוא רכושה והתחייבויותיה לחברת מקור ראשון המאוחד. לאחר שחברת מקור ראשון המאוחד הפסיקה לשלם את ההלוואה בגינה נרשם השעבוד ונכנסה להליכי פירוק, הוגשה תביעת החוב.
בית המשפט קבע כי השעבוד המשיך להיות בתוקף גם לאחר שההתחייבויות הועברו לחברת מקור ראשון המאוחד. כיוון שבמסמך יוצר השעבוד שנרשם ברשם החברות הנכס ששועבד תואר כ"רכוש השוטף שיהיה בחברה מפעם לפעם", בית המשפט הסיק שהשעבוד לא הוטל על "כל נכסיה ומפעלה של החברה", כי אם רק על רכושה השוטף (מלאי). בית המשפט קבע כי על התובעים היה להוכיח לא רק את שיעור החוב הנותר כלפיהם, אלא גם את ערכו של הרכוש השוטף של מקור ראשון החדש במועד העברת הפעילות למקור ראשון המאוחד. לפי בית המשפט כל נכסי מקור ראשון החדש נבלעו והוטמעו בנכסי מקור ראשון המאוחד וכיוון שלא הובאו ראיות בנושא, לא ניתן לדעת אלו נכסים היו בבעלות מי מהחברות. מרגע שאי אפשר לקבוע את ערך הבטוחה, נקבע כי החוב כלפי התובעים אינו אלא חוב בדין רגיל.
(פרק (י-ם) 42153-05-14 יורשי מייקל ואסתר כריש ז"ל נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ (בפירוק))
The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.
