מגפת הקורונה מחייבת שימוש בכל הכלים העומדים לרשות הרופאים במאבק, ובכלל זה בתחום הרפואה הדיגיטלית ■ ואולם חשוב לזכור כי רפואה זו מעוררת שאלות שיוסיפו ללוות אותנו גם ביום שאחרי הקורונה - ומוטב שנשכיל להיערך אליהן

מגפת הקורונה ממחישה את החלק המרכזי שתופסת הרפואה הדיגיטלית בעולם הרפואה. מדיניות הטיפול במגפה מתבססת ברוב המדינות על חיזויים של ביג דאטה אפידמיולוגי; אמצעים טכנולוגיים משמשים למעקב אחר הפצת המחלה; מכשור רפואי לניטור מדדים ללא מגע יד אדם מסייע בטיפול במאושפזים ובחולים הקלים יותר בבית; פלטפורמת הטלמדיסין, כלומר מפגשי רופא-חולה דיגיטליים - מאפשרת טיפול רפואי ללא הגעה למרפאות.

מגמה זו של התחזקות הרפואה הדיגיטלית, החלה עוד טרום התפרצות הקורונה, ואין ספק שגם לאחר סיומה של המגפה, הרפואה הדיגיטלית תהווה נדבך אינטגרלי בטיפול הרפואי השגרתי.

כיום, הרגולציה בישראל נותנת מענה חסר וחלקי לאתגרים המשפטיים והאתיים, הנובעים מאופיה המיוחד של הרפואה הדיגיטלית, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית. השימוש בכלים דיגיטליים לטיפול רפואי - גם אם הכרחי - אינו נקי מקשיים משפטיים ואתיים. הנה המרכזיים שבהם.

המכשור הרפואי מרחוק עלול להיות חשוף לחדירה זדונית, ולכן יש להבטיח הגנה עליו מפגיעה משמעותית בטיפול הרפואי ובפרטיותו של אדם; נוכח הסיכונים הנובעים מטיפול באמצעות מכשור רפואי מרחוק, יש להכשיר את הצוותים הרפואיים המשתמשים במכשור בהתאם; יש לקבוע מה המעורבות הנדרשת של המטופל בטיפול הרפואי בו עצמו, ולהבהיר כי אין בכך כדי לסייג את אחריותו של הרופא לניהול המקרה הרפואי; ככל שהמכשיר מופעל באמצעות חברה, יש צורך בהגדרת תחומי אחריותה אל מול המוסד הרפואי.

כלי בינה מלאכותית כבר הדגימו בעבר דעות קדומות, גזענות או מסקנות רפואיות שגויות. לכן, טרם הטמעת תוצריה של בינה מלאכותית, יש לבחון אם הנציחה הטיות או הנחות מוצא שגויות אשר נכללו במידע הרפואי הדיגיטלי (למשל, אם המידע הרפואי לא כלל קבוצות אוכלוסייה ממוצא מסוים); יש לבחון היטב את השימוש בכלים של בינה מלאכותית במצב של "קופסה שחורה", קרי, מצב שבו לא ניתן להסביר כיצד הבינה המלאכותית הגיעה למסקנה רפואית מסוימת כתוצאה מהמידע הרפואי שניתן לה, ולקבוע אמצעים לניהול סיכונים במצבים אלה; יש לקיים מנגנוני פיקוח ובקרה על כלים של בינה מלאכותית, במיוחד אם מדובר בבינה מלאכותית "לומדת", כלומר כזו המפיקה תובנות חדשות, אשר אינן ידועות מראש למטפלים.

בנוסף, בעבר היה ברור כי שיקול הדעת הרפואי מצוי בידי הרופאים, הנעזרים במכשירים שונים. ואולם ככל שהבינה המלאכותית מוטמעת בטיפול הרפואי, מיטשטש קו הגבול בין הפעלת שיקול הדעת הרפואי-האנושי לבין הבינה המלאכותית. סוגיה זו צפויה להיות אתגר מרכזי בטיפול הרפואי העתידי.

בכל הנוגע לטלמדיסין, קיים חשש להעמקת חוסר השוויון בנגישות לטיפול הרפואי, ולכך שהפלטפורמה הדיגיטלית לא תהיה בשימוש של אוכלוסיות מוחלשות או בגילאים מבוגרים, ולכן יש לפעול להנגיש להם פלטפורמה זו; נוכח הסיכונים הנובעים מהיעדר בדיקה פיזית במצבים מסוימים יש לקבוע כללים לצמצומם; בנוסף, הטלמדיסין עלול לפגוע ביחסי הרופא והמטופל ובאמון הנרקם ביניהם והחיוני לטיפול הרפואי. יש לקבוע נורמות אתיות המתייחסות לגיבוש קשר טיפולי חרף המגבלות הטכנולוגיות.

מגפה כלל עולמית מחייבת כמובן שימוש בכל הכלים העומדים לרשות הרופאים במאבק, ובכלל זה בתחום הרפואה הדיגיטלית. ואולם חשוב לזכור כי הרפואה הדיגיטלית מעוררת שאלות אשר יוסיפו ללוות אותנו גם ביום שאחרי הקורונה - ומוטב שנשכיל להיערך אליהן.

Originally published by TheMarker on the 5th of April, 2020

The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.