עליון/ סטייה של קרן ממודל ההשקעה שהוצג למשקיע

בית המשפט העליון קבע שהמסמך הקובע בקרן השקעות לגבי סמכות ניהול השקעות הוא תקנון הקרן ולא מצגות שהוצגו לשותפים המוגבלים, גם שעה שבין שני המסמכים היו פערים במודל ההשקעה.

במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שותפים בקרן השקעות טענו שמנהל הקרן סטה מהמודל שהוצג להם במצגת לפני הצטרפותם. במקרה זה הוצגו בפני שותפים פוטנציאליים לקרן השקעות, כחלק ממאמצי השיווק של הקרן, מצגת ומסמך עובדות (fact sheet) בהם הוצג מודל השקעה בשם "מודל 50 המניות" באופן בולט כמודל ההשקעות של הקרן. משחזה מנהל הקרן בתנודות בשוק המניות האמריקאי, החליט, על דעת עצמו וללא יידוע השותפים, לשנות את מדיניות ההשקעות אל עבר מדיניות השקעות בסיכון גבוה יותר אשר גרמה להפסדים כבדים.

בית המשפט קבע כי הן במצגת והן במסמך העובדות מובהר כי מדובר במידע חלקי וכי ההצטרפות לקרן ההשקעות מבוססת על הסכמה לתקנון השותפות. בית המשפט הוסיף כי המצגת ומסמך העובדות נועדו לשווק את קרן ההשקעות באמצעות הבלטת ניסיונו של מנהל הקרן במסגרת "מודל 50 המניות", כי אין במסמכים אלה הצהרה בדבר מחויבות למודל זה, כי נאמר בהם במפורש שהם כוללים מידע חלקי בלבד וכי המסמך הממצה היחידי הוא תקנון השותפות. לפי התקנון, המצגת, מסמך העובדות ושיחות שהתקיימו בין הצדדים, בית המשפט קבע כי "מודל 50 המניות" נועד להיות אסטרטגיית ההשקעות המרכזית של הקרן, אך אין עליה חובה להיצמד בהכרח למודל זה ולקרן שיקול דעת רחב באשר לאופי ההשקעות.

בית המשפט הפך את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי לא ניתן לקבוע שהקרן ומנהל הקרן הפרו את התחייבויותיהם כלפי השותפים בכך שפנו להשקיע באפיקים שונים מאלה של "מודל 50 המניות". בנוסף נקבע, כי הקרן לא התרשלה בכך שבחרה להשקיע באפיקים מסוכנים יותר.

(עא 8052/13 אורי מיליקובסקי נ' מיטלמן שמאי)

The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.